Bava Metzia 21

Kapitel 21

א ילפינן מציאה מגט ומר סבר לא ילפינן מציאה מגט

1 man folgere hinsichtlich eines Fundes vom Scheidebriefe, und einer ist der Ansicht, man folgere nicht hinsichtlich eines Fundes vom Scheidebriefe.

ב ואיבעית אימא בקטנה כולי עלמא לא פליגי דילפינן מציאה מגט והכא בקטן קא מיפלגי

2 Wenn du willst, sage ich: bei einer Minderjährigenstimmen alle überein, daß man hinsichtlich eines Fundes vom Scheidebriefe folgere, sie streiten nur über einen Minderjährigen;

ג מר סבר ילפינן קטן מקטנה ומר סבר לא ילפינן קטן מקטנה

3 einer ist der Ansicht, man folgere hinsichtlich eines Minderjährigen von einer Minderjährigen, und einer ist der Ansicht, man folgere nicht hinsichtlich eines Minderjährigen von einer Minderjährigen.

ד ואיבעית אימא מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי:

4 Wenn du aber willst, sage ich: einer sagte das eine und einer sagte das andere, und sie streiten nicht.

ה <big>מתני׳</big> ראה אותן רצין אחר מציאה אחר צבי שבור אחר גוזלות שלא פרחו ואמר זכתה לי שדי זכתה לו היה צבי רץ כדרכו או שהיו גוזלות מפריחין ואמר זכתה לי שדי לא אמר כלום:

5 WENN JEMAND ANDERE HINTER EINEM FUNDEHERLAUFEN SIEHT, HINTER EINEM GEBROCHENEN REH, HINTER TAUBEN, DIE NICHT FLIEGENKÖNNEN, UND SAGT: MEIN FELD MÖGE SIE FÜR MICH ERWERBEN, SO HAT ES SIE FÜR IHN ERWORBEN; WENN ABER DAS REH WIE GEWÖHNLICH LÄUFT ODER DIE TAUBEN FLIEGEN, UND ER SAGT: MEIN FELD MÖGE SIE FÜR MICH ERWERBEN, SO HAT ER NICHTS GESAGT.

ו <big>גמ׳</big> אמר רב יהודה אמר שמואל והוא שעומד בצד שדהו

6 GEMARA. R. Jehuda sagte im Namen Šemuéls: Dies jedoch nur dann, wenn er sich neben seinem Felde befindet. –

ז ותקני ליה שדהו דאמר ר' יוסי בר' חנינא חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו

7 Sollte sein Feld sie doch für ihn erwerben, denn R. Jose b. Ḥanina sagte, sein Hof erwerbe für einen, auch wenn er es nicht weiß!? –

ח הני מילי בחצר המשתמרת אבל חצר שאינה משתמרת אי עומד בצד שדהו אין אי לא לא

8 Dies gilt nur von einem gesicherten Hofe, bei einem ungesicherten aber gilt dies nur von dem Falle, wenn man sich danebenbefindet, sonst aber nicht. –

ט ומנא תימרא דחצר שאינה משתמרת אי עומד בצד שדהו אין אי לא לא

9 Woher entnimmst du, daß bei einem ungesicherten Hofe dies nur von dem Falle gelte, wenn er sich daneben befindet, sonst aber nicht? –

י דתניא היה עומד בעיר ואומר יודע אני שעומר שיש לי בשדה פועלים שכחוהו לא יהא שכחה יכול לא יהא שכחה תלמוד לומר (דברים כד, יט) ושכחת עומר בשדה בשדה ושכחת ולא בעיר

10 Es wird gelehrt: Man könnte glauben, daß, wenn er sich in der Stadt befindet und sagt: ich weiß, daß die Löhner die Garbe, die ich auf dem Felde habe, vergessen haben, sie soll aber nicht Vergessenes sein, sie nicht Vergessenes sei, so heißt es:wenn du eine Garbe auf dem Felde vergißt, nur wenn du sie auf dem Felde vergißt, nicht aber, wenn in der Stadt.

יא הא גופא קשיא אמרת יכול לא יהא שכחה אלמא הוי שכחה ונסיב לה גמרא בשדה ושכחת ולא בעיר אלמא לא הוי שכחה

11 Dies widerspricht sich ja selbst, zuerst heißt es: man könnte glauben, sie sei nicht Vergessenes, demnach ist sie Vergessenes, und darauf folgert der Talmud: nur wenn du sie auf dem Felde vergißt, nicht aber, wenn in der Stadt, demnach ist sie kein Vergessenes!?

יב אלא לאו הכי קאמר בשדה שכוח מעיקרו הוי שכחה זכור ולבסוף שכוח אין שכחה מאי טעמא דכיון דקאי גבה הויא ליה חצרו וזכתה ליה

12 Wahrscheinlich meint er es wie folgt: wenn er sich auf dem Felde befindet, so ist [die Garbe], wenn er sie von vornherein vergessen hatte, Vergessenes, und wenn er an sie vorher gedacht und sie nachher vergessen hat, nicht Vergessenes, denn wenn er sich daneben befindet, gilt [das Feld] als Hof, und dieser erwirbt sie für ihn;

יג אבל בעיר אפילו זכור ולבסוף שכוח הויא שכחה מאי טעמא דליתיה גביה דלזכי ליה

13 wenn er sich aber in der Stadt befindet, so ist sie, selbst wenn er vorher an sie gedacht und sie nachher vergessen hat, Vergessenes, denn wenn er sich nicht daneben befindet, so ist nichts vorhanden, wodurch er sie erwerben könnte. –

יד ממאי דלמא גזירת הכתוב היא דבשדה נהוי שכחה ובעיר לא נהוי שכחה

14 Woher dies, vielleicht ist es eine Bestimmung der Schrift, daß sie nur dann Vergessenes sei, wenn er sich auf dem Felde befindet, nicht aber, wenn er sich in der Stadtbefindet!? –

טו אמר קרא (דברים כד, יט) לא תשוב לקחתו לרבות שכחת העיר

15 Die Schrift sagt:du sollst nicht umkehren, um sie zu holen, dies schließt das in der Stadt Vergessene ein. –

טז האי מיבעי ליה ללאו

16 Dies ist ja aber als Verbot nötig!? –

יז אם כן נימא קרא לא תקחנו מאי לא תשוב לרבות שכחת העיר

17 Die Schrift könnte ja sagen: du sollst sie nicht holen, wenn es aber heißt: du sollst nicht umkehren, so schließt dies das in der Stadt Vergessene ein. –

יח ואכתי מיבעי ליה לכדתנן שלפניו אין שכחה שלאחריו יש שכחה שהוא בבל תשוב

18 Aber dies ist ja wegen der folgenden Lehre nötig. Was vor ihmliegt, ist kein Vergessenes, was hinter ihm liegt, ist Vergessenes, weil er umkehrenmuß;

יט זה הכלל כל שהוא בבל תשוב שכחה כל שאינו בבל תשוב אינו שכחה

19 die Regel hierbei ist: wenn er umkehren muß, so ist es Vergessenes, wenn er nicht umkehren muß, so ist es kein Vergessenes!?

כ אמר רב אשי אמר קרא (דברים כד, יט) יהיה לרבות שכחת העיר

20 R. Aši erwiderte: Die Schrift sagt:soll sie sein, dies schließt das in der Stadt Vergessene ein.

כא וכן אמר עולא והוא שעומד בצד שדהו וכן אמר רבה בר בר חנה והוא שעומד בצד שדהו

21 Ebenso sagte auch U͑la, nur wenn er sich neben seinem Felde befindet. Und ebenso sagte auch Rabba b. Bar Ḥana, nur wenn er sich neben seinem Feld befindet.

כב איתיביה רבי אבא לעולא מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו באים בספינה אמר רבן גמליאל עישור שאני עתיד למוד נתון ליהושע

22 R. Abba wandte gegen U͑la ein: Einst reisten R. Gamliél und die Ältesten auf einem Schiffe. Da sprach R. Gamliél: Der Zehnt, den ich zumessen werde, sei Jehošua͑gegeben,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel